עריכת הדף "הר סיני" (פסקה)

==הסיבה שניתנה התורה על הר==
ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה|[[מסכת פסחים]] סח.}} "{{מונחון|אי לאו האי יומא דקא גרים|לולא אותו היום}}, {{מונחון|כמה יוסף איכא בשוקא|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"{{הערה|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[תש"ג]] עמוד 136.}}