עריכת הדף "הרחבות ושיפוץ 770" (פסקה)

==הנחת אבן הפינה==
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|ממוזער|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבה האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות.
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|הרבי מחייך למר צ'ייס]]

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}

בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.

שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:

ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".

בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.

בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.