עריכת הדף "דוד קיבמן" (פסקה)

==רבה של וויעטקא==
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].

בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].

תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].