עריכת הדף "ברכת כהנים" (פסקה)

===נשיאת כפיים בכל יום===

לאחר שיצאו ישראל לגלות, השתרש המנהג שהכהנים אינם עולים לדוכן לברך ברכת כהנים בימות החול ובשבתות, אלא בחגים וימים טובים בלבד - למרות שמעיקר הדין מצות ברכת כהנים אינה תלויה בזמן ומקום.

למנהג זה ניתנו טעמים רבים, ביניהם:
*שלא להטריח את הציבור ולהאריך את התפילה.
*היות שהעם בחזקת טמאים, ואין לברך ברכת כהנים בלא טבילה{{הערה|[[סידור עם פירוש המילות]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], קיא, ג.}}.

למרות השתרשות המנהג, [[אדמו"ר הזקן]] רצה לחזור ולהנהיג את ברכת כהנים מידי יום ביומו, ובשולחן ערוך שכתב ציין: יישר כוחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום"{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אורח חיים, סקכ"ח סנ"ז.}}. ב'יחידות' האחרונה עם [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|בליל יום שני פרשת לך לך - ו' חשוון תשנ"ב}}, הזכיר הרבי את רצון [[אדמו"ר הזקן]], והתבטא ש'''"אשרי חלקם של הספרדים שזכו לנשיאת כפיים בכל יום - ולא רק ביום טוב"'''.

הרבי מציע להיכנס לבתי כנסת הספרדים ולשמוע אצלם ברכת כהנים{{הערה|שיחת ט' בסיוון תשמ"ח.}}.

בפועל חסידי חב"ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.

עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.

הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבב ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות. בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא. 

במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.