עריכת הדף "ביטול הצומות לעתיד לבוא" (פסקה)

==ביטול הצומות בזמן הזה==
כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים ש[[תשעה באב]] חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]].

הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן שבית המקדש בנוי - הצומות יהיו לימים טובים, בזמן הגלות כאשר יש צרות - ימי צום. וכאשר אין צרות, אך [[בית המקדש]] אינו בנוי - תלוי ברצון.
זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות).

מובא ב[[ראשונים]] שיש מנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו [[הקב"ה]] לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.}}.