עריכת הדף "איסור הקרבת בעל מום" (פסקה)

===== הקשר לאיסור הקרבת בעלי מומים =====
הקרבת [[קרבנות|קרבן]] המום לה' מבטאת את אותו עיקרון רוחני – כאשר קרבן [[מום]] מוקרב, הוא לא יכול להיות מוקרב לפני ה' בצורה שלמה וראויה, משום שהוא אינו תמים. קרבן תמים מייצג את השלמות וההתכללות של כל הרמ"ח איברים של גוף נשמת ישראל, כמו שלמותו של גוף האדם שבו כל אבר שלם. כאשר קרבן פגום או בעל מום מוקרב, הוא איננו מייצג את השלמות האלוקית, ולא ניתן להקריבו לפני ה' כיוון שאין בו את ההתכללות האלוקית המוחלטת והשלמה.

בדיוק כפי שבקרבן תמים יש חיבור ושילוב של כל הכוחות האלוקיים שבנפשו של המקריב ושל היקום, כך גם בחיים הרוחניים של האדם, התכללות האהבה והשלמות בנפש הוא שהופך אותו לראוי לעמוד לפני ה'. כל מום בנפש, כל פירוד בין האדם לבין רעהו, פוגע בהקרבה הזו ומונע מהאדם להיות שלם ומתוקן רוחנית.

לכן, איסור הקרבת בעלי מומים כקרבנות לה' הוא לא רק הלכה גשמית, אלא תהליך רוחני שמחייב שלמות פנימית ונפשית של האדם ושל הקרבן שהוא מביא. הקרבן המושלם הוא תמצית החיבור והאחדות בין כל הנשמות, ולכן יש להימנע מהקרבת קרבן בעל מום, שמבטא את החיסרון והמום בנפש ובשלמות האישית{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצות אהבת ישראל פ"א.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]