עריכת הדף "אביר" (פסקה)

==למלאכים== 
אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה|תהילים ע"ח כ"ה.}} מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"{{הערה|שמות כ"ד י"ח.}} אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים){{הערה|והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.}}.

הטעם שנקרא המן "[[מן (לחם מן השמים)|לחם אבירים]]" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל.

והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}.