עריכת הדף "תחנון" (פסקה)

==היחס החסידי לאמירת תחנון==
במכתב מתאריך [[ב' חשוון]], שהינו היום הראשון לאמירת תחנון לאחר חודש תשרי, מפיק הרבי הוראה מ[[סיפור חסידי|הסיפור החסידי]] אודות ר' [[הלל מפאריטש]] שלא אמר [[על נהרות בבל]] במקום זה אמר [[שיר המעלות]] ביום זה כיון שה'תחנון' עצמו הוא האורח, שלכבודו אומרים שיר המעלות כמו כל יום שלא אומרים בו תחנון, שאצל עובד השם, היחס לאמירת תחנון היא לא כמשהו מצער, אלא אדרבה, כמו אורח שמביא לשמחה, היות שביכולתו של האדם לתקן את העבר עד שהוא אפילו יכול להפוך את העבירות לזכויות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4799.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תשצט].}}.

בימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך בתחנון''', כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון{{הערה|שיחת [[דבר מלכות חמשה עשר בשבט|חמשה עשר בשבט תשנ"ב]] הע' 2.}}.

{{תפילה}}