עריכת הדף "תהלים ק"ל" (פסקה)

==ביאורי חסידות==
===מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'===
ישנם שני דעות בזהר: לדעת ר' יצחק התשובה היא, מעמקי הלב של היהודי. ולדעת ר' אבא את הרצון למלוכה בעולמות, שב[[עשרת ימי תשובה]] ממשיכים את רצון ה' למלוכה לאחר שמתעלם בליל [[ראש השנה]] - [[בנין המלכות]].

"ממעמקים" - לשון רבים. ומזה משמע שיש לצעוק לה' משני עומקי הלב, ולהמשיך משני בחינות עומק שלמעלה, עומק לפנים מעומק:

השני עומקים: העומק הראשון שממשיכים, הוא בחינת ה[[רצון]] הקדום (מחשבה קדומה ד[[אדם קדמון]]) ואותו ממשיכים על ידי העומק והצעקה בקולא דלא אשתמע - קול הבא מפנימיות הלב, שאינו בא בצעקה, אך יש לו התלבשות מסוימת באותיות.

העומק השני שממשיכים, הוא ה[[רצון]] המוחלט שב[[עצמות אין סוף]], שהוא החליט שעל ידי ה[[אתערותא דלתתא]] - עבודת התחתון של בני ישראל, ימשיכו את העומק העליון והרצון למלוכה. ואותו בני ישראל ממשיכים על ידי עומק צעקת ופנימיות הלב, שהוא צעקה שלמעלה מהתלבשות באותיות ה[[דיבור]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31670&st=&pgnum=20 מאמר ד"ה שיר למעלות תש"ג]}}.

===כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה===
בחסידות{{הערה|1=מאמר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח.

===לְמַעַן תִּוָּרֵא===
בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|ק]]