עריכת הדף "תהלים ח'" (פסקה)

==ביאורי החסידות==

*'''מה אנוש כי תזכרנו''' - כשמשה רבינו עלה לקבל את התורה טענו המלאכים בפני הקב"ה פסוק זה, שראויה התורה להינתן למלאכי השרת ו'מה אנוש כי תזכרנו' ומה הטעם לתת אותה לילוד אישה, והקב"ה ציוה את משה להשיב להם תשובה. והטעם שמשה רבינו ענה ולא הקב"ה, כיון שדווקא משה רבינו שמגלם את חיבור העליונים ותחתונים יכל 'להראות' למלאכים את המהות של מתן תורה שהוא חיבור עליונים ותחתונים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 6. וראה ד"ה 'וידבר . . אנכי' תשי"ד.}}.
*'''ובן אדם כי תפקדנו''' - המדרש{{הערה|סנהדרין לח, ב.}} מספר שלפני בריאת העולם התייעץ הקב"ה עם מלאכי השרת אם לברוא את האדם, והם שללו זאת באמרם פסוק זה, והקב"ה 'הושיט אצבעו הקטנה ושרפם', כלומר, שהקב"ה גילה עליהם את בחינת המלכות, שהיא העשירית וה'קטנה' שבעשר ספירות, ועל ידי זה התבטלו לגמרי כי בעל גבול לא יכול לקבל בחינת אין סוף, ובזה השיב להם הקב"ה תשובה שבעלי גבול אפילו שיהיה מזוככים ונעלים כמלאכים, אינם יכולים לקבל גילוי אור יותר מהקצוב להם, מה שאין כן נשמות ישראל יכולים להמשיך אף גילויים נעלים מזה, ולהיות כלים לביטול זה{{הערה|לקוטי תורה ראש השנה ס, ב. לקוטי שיחות חלק ע' עמוד 52.}}.
*'''מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז''' - דווקא לילדי ישראל יש כוח להשבית את האויב{{הערה|שהחריב לנו את [[בית המקדש]]}} שמתנקם בנו עד עכשיו, וכן הסביר שהילדים יכולים לעשות זאת על ידי '''עוז''' שזהו התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 283.}}.
*'''לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם''' - אויב הוא שונא גלוי ומתנקם הוא שונא נסתר ונעלם, והיצר הרע לעיתים בא על האדם ומנסה בגלוי להניא אותו מקיום תורה ומצוות, ולפעמים בא אליו בתחבולות שונות, והדרך להילחם בו היא על ידי זה שכבר כשהאדם הוא 'עוללים ויונקים', כשהוא קטן בתחילת דרכו בחינוך, מלמדים אותו לנהוג באופן של 'יסדת עוז', בתוקף וחוזק בעניני תורה ומצוות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 342.}}.
*'''ותחסרהו מעט מאלוקים''' - פסוק זה מדבר על משה רבינו שהגיע רק ל[[מ"ט שערי בינה]], ורק בשעת הסתלקותו הגיע לשער החמישים ('נבו' = נו"ן בו), כלומר שמשה רבינו היה כל חייו בחינת 'חולה' ברוחניות, שהרי חולה גימטריא מ"ט, כלומר שהיה חסר לו שלימות מסויימת, אך זהו 'חולה שאין בו סכנה', שלכן לא עסק בזה אלא עסק בשליחות שלו בהנהגת עם ישראל, וההוראה מכך היא שכאשר מדובר רק בהשגת השלימות האישית, על האדם למסור נפשו ולהתעסק עם הזולת, ולא לחפש רק את טובתו האישית{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשט"ז.}}.

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|ח]]