עריכת הדף "תהלים ב'" (פסקה)

==הרבי על הפרק==
===לא להתפעל מאומות העולם===
א. ההוראה מהפסוק "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק"{{הערה|בפרק זה פסוק א'.}} היא שאין להתפעל מהגויים, כי הם בבחינת ריק והקב"ה מכניס בהם פחד ובהלה -"אז ידבר אליו '''באפו ובחרונו יבהלמו'''"{{הערה|בפרק זה פסוק ה'.}} ובמילא אין לחשוש מהם.

וכפי שהיה בימי [[חזקיהו המלך|חזקיהו]]{{הערה|ישעיה ל"ז ב'.}} שסנחריב כבש את כל ארץ ישראל, וירושלים נשארה שארית הפליטה, וחזקיהו כמלך ישראל ידע שמוטלת עליו האחריות לשלום כאו"א לא התפעל מהם ואמר שלא צריך לעשות כלום, כי הקב"ה יטפל בהם. וגם ששבנא ובית דינו חלקו עליו חזקי' נשאר בדעתו ואמר "אני ישן על מיטתי" והקב"ה יטפל בהם, וכך היה "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים"{{הערה|ישעיה ל"ו.}}.

וכל זה הוא עשה בגלל שידע שבוא "על הוי' ועל משיחו" (וה' רצה לעשות את חזקיה משיח), ועל כללות עם ישראל העם הנבחר, כנאמר "אתה בחרתנו מכל העמים", ושהובטח להם ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבת עינו"{{הערה|גיטין נ"ג, א\ב"ר כ',ו'.}}. ולכן היה בביטחון גמור בה' שיטפל בהם והוא לא צריך לעשות כלום.

אלא מבנ"י נדרש שלא יומרו שזה היה במקרה ומפגעי הזמן הוא, אלא לדעת את המצב האמיתי שזה בא מהקב"ה, ואז הקב"ה בבדאי יעזור.

ב. ואם תמצי לומר שכל זה היה בדורו של חזקיה והי' ראוי לכאלו ניסים, אבל בזמן שאין לנו בית המקדש ומיום ליום נעשה יותר חשוך בגלות, מי אמר שהנהגה כזאת מתאימה?

על זה בא המענה וההוראה מהפרק{{הערה|פסוק ח'.}} "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" שהקב"ה רוצה שיבקשו ממנו "נחלת גויים" ונכלל בזה לא רק ארץ ישראל לגבולתיה אלא כל נחלת גויים, ואזי "ואתנה" וגו'

ואם יטענו כלפיהם "לסטים אתם שכבשתם לכם ארצות שבעה גויים"{{הערה|פרש"י בראשית א, א.}} צריכים לענות "כל הארץ היא של הקב"ה ונתנה לאש ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

ובענין זה לא נוגע המעד ומצב הרוחני של היהודי, שכן כתוב במזמור כאן{{הערה|פסוק ז'.}} "אני היום ילדתיך" שהיום הוא במציאות חדשה, כפי שכל יהודי אומר בבוקר "מודה אני.. שהחזרת בי נשמת וכו'".

ובפרט שמשתדל שיהיה העינין של "היום אם בקולו תשמעו", וזה חודר בו גם שמתעסק במסע ומתן ואינו חושב ש"כוחי ועוצם יד עשה לי את החיל הזה"{{הערה|ואתחנן ח', י"ז.}} אלא הקב"ה עשה לו "את החיל" וע"י זה זוכה ל"אשרי כל חוסי בו" - לחסות בהקב"ה באופן של אשרי אושר וטוב בעולם הזה ובעולם הבא.

וזוהי גאולה פרטית שמשפיעה על כלל ישראל, שגם אצלם תיהיה גאולה, ע"י משיח צדקינו בקרוב ממש{{הערה|משיחת פרשת נח [[תשל"א]].}}.

===עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה===
א. בפסוק נאמר "עבדו את ה' ביראה" כיצד זה מתאים עם מה שכתוב{{הערה|תהילים ק', ב'.}} "עבדו את ה' בשמחה"?

אך באמת בהמשך הפסוק כתוב "וגילו ברעדה", וענין בזה אכן צריך להיות שמחה, אלא שהיא כלולה מענווה וביטול, כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' כ"ט, י"ט.}} "ויספו ענווים בהוי' שמחה"
והטעם בזה כי כאשר השמחה היא במורגש וללא הגבלה וללא ביטול וענווה, היא יכולה להביא לכמה דברים בלתי רצויים, ולכן עליה להיות יחד עם ענווה וביטול.

ב. אולם מהפסוק "ויספו ענווים בה' שמחה" נראה שעניין השמחה שהיא לא רק באה יחד עם ענווה וביטול אלה בגלל ענווה וביטול.

ומבאר ע"ז [[אדמוה"ז]], שעניין הענווה אינו שאדם טועה בעצמו ואינו מקיר במעלותיו, אלא שיודע את מעלותיו ואעפ"כ אין זה גורם לו רגש של ישות ומציאות, כי אינם ב"כוחי ועוצם ידי"{{הערה|ואתחנן ח',י"ז.}} אלא נתנו לו מלמעלה באופן של מתנת חינם, ואילו היו ניתנים למישהו אחר היה מנצלם יותר ממנו, וכעת שניתנו לו כוחות אלא הוא בשמחה גדולה ושלימה{{הערה|מאמר דיבור המתחיל ויהיו חיי שרה [[תשמ"א]].}}.