עריכת הדף "שפע טל" (פסקה)

===בתורת חב"ד===
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסר בשנת [[תקנ"ט]] נחקר רבות אודות תורת החסידות, וכתשובה לשאלה "מה מקורה של כת זו"{{הערה|ראה המצויין באגרות קודש שבהערה הבאה.}}, השיב בכתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמוד רכא.}}: "חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש|הרב הנ"ל]], ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה ופרדס רימונים ושפע טל ועץ חיים וכל הנלוה ושייך אליהם".

אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה חלק ד עמוד 1122 הערה 9. שם עמוד 1208 הערה 30. ועוד.}}.

דוגמא נוספת לכך הוא מהנושא של [[ראש חודש]], אשר מהותו בחסידות הוא לא רק 'תחילת' החודש, אלא ה[[ראש]] הכולל את שאר ימי החודש בתוכו, כמו שכולל הראש את חיותו של שאר הגוף, וכפי שמבואר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דרושים ל[[ראש השנה]] נח, א. וראה גם דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" ב[[תורת שמואל]] [[תר"ם]] חלק א בתחילתו, ובנסמן שם.}}, וכן נמצא מבואר בספר שפע טל בשער ח פרק ג{{הערה|וכן צויין בלקוטי שיחות חלק לו עמוד 82 הערה 3.}}.

ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי]] לכך שמלאו 55 שנה ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|גאולת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], ובין הדברים אמר{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] חלק ד עמוד 1874.}}: "והנה בנוגע לגודל העילוי שבמספר נ"ה ישנו ספר "שפע טל" [שמחברו היה לו קשר עם השל"ה (ראה הסכמת השל"ה לספר זה), ומובן שאינו זקוק להסכמה מאנשים כערכינו], ובהקדמה לספר זה [ששם מבואר בארוכה כללות הענין ד"עשרה עשרה הכף בשקל הקודש", וגודל העילוי דמספר מאה (עשרה פעמים עשרה), שלימות המספר כו'] מבואר העילוי המיוחד שבמספר נ"ה".