עריכת הדף "שמירת העיניים" (פסקה)

==מדברי רבותינו על שמירת הראייה==

===הבעל שם טוב===
הבעל שם טוב אומר: "ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער, השור - לשון "אשורנו", לשון הבטה והסתכלות, וזה הראייה מזיק לבני אדם"{{הערה|צוואת הריב"ש, מהדורת קה"ת תשנ"ח, אות קכו, עמ' נו. וראו בהערות וציונים לשם, עמ' קעב.}}.

===אדמו"ר הזקן===

אדמו"ר הזקן התבטא על לשון הפסוק "ואת האמורי" – שהכוונה היא ל'דער זאגער' (=היצר הרע, "האומר"). שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", וכך מטמא את העין{{הערה|שמועות וסיפורים (מהדורה חדשה) ח"א עמ' 28. "באר מים חיים" להרה"ח ר' שלמה גלפרין, פרשת שופטים, עמ' תקל"ה.}}.

בתניא פרק ל' בתחילתו, מתייחס אדמו"ר הזקן לנושא שמירת העיניים וחשיבותה{{הערה|ראו גם ביאור לתניא פרק ל בליקוטי לוי"צ לתניא, עמ' ט, הובא בתניא השלם, פרק ל, עמ' שצ (באתר ועד הנחות בלה"ק).}}.

===אדמו"ר הרש"ב===
אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את עצמו בחוש הראייה, ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, ולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך"{{הערה|קונטרס העבודה, פרק ב, עמ' 12.}}.