עריכת הדף "שוחד" (פסקה)

==בחסידות==
====ענין שוחד אצל הקב"ה====
בפירושו של רש"י{{הערה|דברים י', יז.}} על הפסוק "לא ישא פנים ולא יקח שוחד", הוא מסביר שהקב"ה לא נושא פנים ולא לוקח שוחד, אלא כאשר אדם פורק את כל עולו של ה' ולא מקיים את מצוותיו, אז הקב"ה לא יראה לו פנים ולא יקבל ממנו שוחד. רש"י מדייק ומפרש כי הכוונה לא לחטאים רגילים, אלא לפריקת עול שלם – כשהאדם מתרחק לגמרי מההתחייבות שלו לעבוד את ה', ובכך פוגע בקשר הרוחני עם הקב"ה.

בזמן שמקיימים את המצוות "ליראה את ה'", ה' נושא פנים לישראל. אולם, כאשר פורקים את העול לגמרי, הקב"ה לא מקבל מהם שום שוחד, לא במובן של חומרת העבירה ולא במובן של פיצוי בממון. בפסוק זה, "לא יקח שוחד", רש"י מפרש שכוונתו היא שהשוחד במקרה הזה אינו רק נתינת ממון, אלא גם יכול להיות כופר עבור חטא – סוג של פיצוי בעבור עוול שנעשה.

בנוסף, התפיסה הזו של שוחד קשורה גם לאופן שבו הקב"ה מתייחס למעשי האדם, כמו שמסביר רש"י על הפסוק "ולא תקחו כופר" – אדם לא יכול להימנע מעונש על ידי נתינת ממון, במיוחד לא כאשר מדובר בפריקת עול מוחלטת. רש"י מזהיר שלא ניתן להשתמש בממון כדי לפייס את הקב"ה, כי הפיצוי האמיתי על חטא הוא לא חומרי, אלא רוחני.

בהקשר זה, המשנה בפקרי אבות{{הערה|פרק ד' משנה כב.}} אומרת "ברוך הוא, שאין לפניו . . לא משוא פנים ולא מקח שוחד", מדברת לא רק על חטא הנעשה על ידי פריקת עול, אלא גם על מצבים בהם אדם מקיים מצוות, אך עדיין לא יכול "לשלם" עבור חטאיו, כי הקב"ה לא מקבל שוחד גם ממעשים טובים. כלומר, הקב"ה דורש [[יראת שמים]] כבסיס, ולא מתפשר על המעשים, גם אם הם טובים ומצדיקים.

מה שמעורר עניין נוסף הוא המדרש לפיו הקב"ה מקבל "שוחד" מהרשעים. במדרש זה, נמסר כי השוחד שהקב"ה מקבל הוא ה[[תשובה]] והמעשים הטובים שהרשעים עושים. זהו שוחד שבפועל משנה את מצבו של האדם, כי התשובה הפנימית והמעשים הטובים יכולים להפוך עוונות וזדונות לזכויות – דבר שהשוחד החומרי לא יכול לשנות{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ד ע' 73 ואילך.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]