עריכת הדף "שבת מברכים" (פסקה)

===ברכת החודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת החודש]]}}
את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם.

קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד{{הערה|ועיין כף החיים (סימן תיז ס"ק ח), שרצוי לדעת מהו זמן המולד בשעה שמברכים את החודש, ועיין מקור חיים (בכרך, סימן רפד ד"ה מברכין) וערוך השולחן (סימן תיז ס"ק ח), שיוצאי אשכנז נוהגים להכריז בברכת החודש את זמן המולד, זכר לכך שבזמן קידוש החודש על פי הראיה, בית הדין היה מחשב את זמן המולד, כדי לדעת אם לקבל את העדות על ראיית הלבנה}}. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.

נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}.

שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}.