עריכת הדף "שבת חזון" (פסקה)

===אצל [[הרבי]] שליט"א===
בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר [[רחמים]] על יושבי [[ארץ הקודש]] שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו הייתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו [[הרב חודקוב]] שיארגן מנין לתפילת מנחה{{הערה|1=ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Weingarten%20-%20Sivan%2025,%205771.pdf תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14].}}.

לאחר [[הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ בכפר חב"ד, וההתרגשות מהמפגש עם שלוחי הרבי הייתה כה גדולה, עד שאחד מהאורחים בכפר חב"ד באותה שבת שלא נמנה על חסידי חב"ד, התבטא ש"אצל החסידים השמחה בשבת חזון גדולה יותר מהשמחה ב[[שמחת תורה]]{{הערה|1=מפי הרב [[אברהם מייזליש]] ב[[תשורה]] [http://www.col.org.il/pics/inbox/.342312_2594525.pdf מעשה אברהם] ע' 18.}}.
*בשנת [[ תש"ל]]עם סיום [[מלחמת ההתשה]],;הורה הרבי לרב [[טוביה פלס]] במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא{{מקור}}.
*בשנת [[תשמ"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על 'מבצע [[עשה לך רב]]', במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו [[משפיע]] אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות.
*בשנת [[תנש"א]] חלה שבת חזון ב[[תשעה באב]], ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל.