עריכת הדף "רבי אלעזר בן רבי שמעון" (פסקה)

==מעשה רבי אלעזר והחמרים==
במדרש שיר השירים רבה (פרשה ה פיסקא יד) מובא מעשה על רבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי לפני שקיבל עליו עול תורה בזו הלשון;
{{ציטוט|מעולפת ספירים. אמר רבי אבא בר ממל: אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם קסם. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא נעשה בהם מלך, היך מה דאת אמר: {{הערה|(משלי ט"ז)}} קסם על שפתי מלך. רבי אלעזר בן רבי שמעון אתוי חמרייא גבי אבוי למיזבן עיבור מן קרייתא המונייא יתיב גבי תנורא, אמיה נסחא והוא אכיל, אמיה נסחא והוא אכיל עד דאכיל כל אצוותא. אמרין: ווי, חיווא בישא שריא במיעני דהדין, דומה שזה מביא רעבון לעולם. שמע קולהון מדנפקון למזבן טעניהון, נסב חמריהון ואסיקון לאגרא, אתון תבעון חמריהון ולא אשכחון, יתהון תלון עיינהון וחמון יתהון יהיבין באגרא, אזלון גבי אבוי תנון ליה עובדא. אמר לון: דלמא מילה בישא אשמעתוניה? אמרין ליה: לא מרי, אלא כן וכן הוה עובדא. אמר לון: ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה! איפשר דמן דדכון הוה אכיל! או עליכון אינון מזונוי! לא ההוא דברייה ברא ליה מזוני! אף על פי כן, אוזלו ואמרון ליה מן שמי, והוא מחית לכון. הנס האחרון היה קשה מן הראשון, מן מסקן להון הוה מסיק להון חד חד, מן נחית להון הות מחית להון תרי תרי, וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול, לקיים מה שנאמר: מעולפת ספירים.}}

{{ציטוט|תרגום; מעולפת ספירים. אמר רבי אבא בר ממל: אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם קסם. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא נעשה בהם מלך, כמו שנאמר דבר זה בפסוק: {{הערה|(משלי ט"ז)}} קסם על שפתי מלך. רבי אלעזר ברבי שמעון באו חמרים לאביו לקנות ממנו אוכל לחמוריהם שהביא מן השוק. היה יושב [רבי אלעזר] על יד התנור” אמו מביאה לו קדרה – והוא אוכל” אמו מביאה לו קדרה והוא אוכל עד שאכל כל הקדרות. אמרו החמרים – "ווי נחש רע שורה בתוך מעיו" דומה שזה האיש מביא רעבון לעולם. שמע אותם רבי אלעזר. כאשר יצאו לטעון את סחורתם, לקח את חמוריהם והעלה אותם לגג ונטל את הסולם אחרי שהעלם. חזרו הסוחרים וביקשו את חמוריהם, הרימו עיניהם וראו אותם נתונים על הגג. הלכו לרבי שמעון אביו ואמרו לו – ראה מה עשה לנו. אמר להם רבי שמעון – האם אמרתם לו מילים לא טובות? אמרו לו לא. אלא בינינו דיברנו עליו. אמר להם רבי שמעון – ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה? וכי משלכם הוא אוכל? או עליכם המזונות שלו? לא מי שברא אותו ברא לו מזונו? אף על פי כן, לכו אמרו לו משמי, שימחל לכם והוא יוריד לכם את החמורים. אמרו – הנס האחרון גדול מן הראשון – כי כשהעלה את החמורים "העלה אותם אחד אחד” וכשהוריד אותם "הורידם מהגג שניים שניים". וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול, לקיים מה שנאמר על התורה והעוסק בה: מעולפת ספירים.}} 

{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|אלעזר]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|אלעזר]]