לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
קעמפ גן ישראל
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==התייחסות הרבי== בביקורו בקעמפ בשנת [[תשט"ז]] אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל [[בר מצוה]], שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע ש'''עושים''' לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם. ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ג' (י"ז) עמ' 109}}. {{ציטוט|תוכן= כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות. וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים ש[[בעל תשובה]] יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה{{ש}} וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת [[גשמיות]] ביחד עם רוחניות|מרכאות=כן|מקור= [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] / תרגום חופשי}} הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי{{הערה|1=[https://anash.org/the-advantage-of-overnight-camp/ היתרון של מחנה לילה] {{אנש}}, על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.}}. בשיחה שנשא הרבי ב[[הפאראד]] בשנת [[תשמ"ג]] כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של [[רשב"י]] לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=261 חלק ב' עמוד 1436]}}. בשיחת שבת פרשת [[שמיני]] [[תשמ"ה]] התבטא הרבי במעלתו של מחנה הקיץ על בית הספר בכך שעם תום הלימודים בבית הספר מדי יום שבים הילדים לביתם ונתון להשפעת האווירה השוררת בבית, בשונה מכך במחנה הקיץ, הילדים שוהים במשך תקופה כל היום במחנה קיץ ובאווירת קדושה ויהדות, כן הסביר הרבי את מעלתו של מחנה קיץ יומי בו הילדים שבים מדי יום לביתם בכך שבשונה מבית הספר אליו הולכים הילדים מתוך הכרח, למחנה הקיץ הולכים הם מרצונם ובאווירת תענוג{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] [[תשמ"ה]] חלק ד' עמ' 1912.}}. מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ. בעת שמנהל קעמפ גן ישראל דטרויט שהה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי כשחיוך נסוך על פניו הק' "איך האב געהערט אז שבת אין קעמפ איז אזוי ווי שמחת תורה [= שמעתי ששבת בקעמפ היא כמו שמחת תורה]"{{הערה| '''[https://col.org.il/news/171102 אזוי ווי שמחת תורה! שבת וערב שבת בגן ישראל ארץ הקודש]''' {{חב"ד און ליין|}} ט"ז אב תשפ"ה. יש שנהגו לומר שרק מי שראה את השמחה ששוררת ברחבי קרית גן ישראל במהלך השבתות יבין את דברי הרבי לאשורם{{מקור|}}.}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות