עריכת הדף "פריחת מטה אהרן" (פסקה)

===אופן הפריחה וצמיחת השקדים===
כמה פירושים נאמרו במפרשים אודות אופן פריחת המטה וצמיחת השקדים:
*ה[[רשב"ם]] מפרש שבשעה שנכנס משה רבינו למשכן הצמיח המטה רק פרחים, ורק כאשר הוציא אותו מול בני ישראל - הוציא המטה גם ציץ ושקדים, כך שהפריחה נעשתה לעיניהם{{הערה|רשב"ם עה"פ שם, כג.}}.
*כמה מהמפרשים מסבירים שבנוסף לנס צמיחת המטה, היה הנס בכך שגם אחרי צמיחת השקדים נשארו הציץ והפרחים, ולא נפלו ממנו כלל - בשונה מהסדר הרגיל שכאשר יוצא ציץ נופל הפרח, וכאשר גדל הפרי אין ציץ{{הערה|שם=אברבנאל}}{{הערה|בעלי התוספות על התורה שם כג.}}.
*הרבי מבאר את סדר הפריחה על פי דברי רש"י{{הערה|שם=כג}}: {{ציטוטון|'''ויוצא פרח''': כמשמעו. '''ציץ''': הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. '''ויגמל שקדים''': כשהוכר הפרי, הוכר שהם שקדים}}. והיינו שסדר הצמיחה כן היה בסדר הטבעי של צמיחת פרי - והפרחים אכן נפלו כאשר יצא הציץ וכן הציץ התחלף בפרי. וכאשר משה הוציא את המטה הוא הראה לבני ישראל הן את השקדים שעליו, והן את הפרחים שנפלו ממנו.
:המעלה באופן זה היא - שהוא משלב את שני הענינים: מצד אחד, ישנו נס גלוי בצמיחת פרי מהמטה, ובמהירות לא טבעית; ומצד שני סדר הצמיחה הוא טבעי, ומכאן רואים שכאשר הקב"ה רוצה שהמטה יצמיח, הדבר הופך להיות חלק מטבעו של המטה עצמו. ומכאן ילמדו בני ישראל, שגם בחירת הקב"ה באהרן הופכת להיות מעלה שלו וחלק מטבעו{{הערה|שם=לקוש}}{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת קרח תנש"א סעיף ג' ואילך.}}.
:ישנה גם השלכה מעשית מכך שהצמיחה הייתה בסדר טבעי: שלמרות שבדרך כלל אין ראוי ליהנות ממעשה נסים{{הערה|כמסופר בגמרא (תענית כד, ב) שכאשר הגיעו בזמן עצירת גשמים מלאכים עם שפע של סולת, אמר [[רב יהודה]] לא לקנות סולת זו, כיון שהיא מעשה נסים.}}, כאן היה מותר ליהנות משקדים אלו כיון שהם דבר טבעי{{הערה|דבר מלכות ש"פ קרח הנ"ל הערה 40.}}.