עריכת הדף "עתיד חזיר להטהר" (פסקה)

===עניינה בעבודת ה'===

החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל{{הערה|פירוש רש"י בראשית כו, לד.}}: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם", כלומר שהרוע עמוק בנפש והרוע אינו נרגש לאדם בכוחותיו, לפעמים נוסף לכך שאינו נרגש צביעותו של הרוע גדילה עד כדי שמציג עצמו כצדקות.
החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולהילחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר.

מסיבה זו נמשל עשיו לחזיר זאת על אף שבהיותו נלחם נגד אחיו [[יעקב]] נלחם בגלוי, בעודו אצל אביו [[יצחק]] היה מראה עצמו צדיק, כלומר צביעותו גברה על צביעות [[לבן הארמי]] שבעוד לבן לא הציג עצמו כצדיק, עשיו הרשיע יותר שרימה את אביו בהציגו את עצמו כצדיק. זו גם הסיבה ש[[גלות]] האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה (כביאור ה[[אדמו"ר הזקן]] בביאור חז"ל{{הערה|יומא, ט, ב.}} אודות אריכות זמן הגלות ואי ידיעת זמן הקץ שהוא משום ש"לא נתגלה עוונם", שפירושו שהעוון והרע הוא נעלם (- לא נתגלה){{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - הקצרים, עמוד תנב-ג.}}.) ולכן נמשכת הגלות ריבוי זמן לצורך עבודה מייגעת זו. וזהו המשמעת עתיד חזיר ליטהר שלעתיד בביאת המשיח יבררו גם את הרע הנעלם וגם חזיר יטהר{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 115 ואילך.}}.

בשיחת [[פרשת ויצא]] [[תנש"א]] הסביר [[הרבי]] קיימת גם תופעה של מפריס פרסה אולם אינה מעלה גרה (כחזיר) גם ב[[עבודת השם]]. שני הסימנים גם "מפריס פרסה" וגם "מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ("מפריס פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלה, עליה והתקדמות ללא מנוחה. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדים, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה באיכות).

בעבודת האדם את ה' שני האופנים קיימים. ישנם בני אדם העושים מעשים רבים אולם מצד מצב כללות כוחות נפשם חסר להם בטוהר הרצון וחיות המניע למעשים, (חסרון באיכות - כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה). ויש בני אדם שמזככים עצמם את שכלם ומידותיהם, כוחות נפשם חדורים ברצון והכרה באלוקות והם בדרגה גבוהה וזכה, אולם בני אדם אלו אינם משקיעים בעשיית מעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אבל מעלים גרה). מצד דרגתם בני האדם אלו האחרונים נעלים יותר, משום שכוחות נפשם זכים יותר. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא המשקיעים בעשיה, וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"לא המדרש עיקר אלא המעשה". ואודות מעשים אלו אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד [[הקב"ה]] להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזכך ולעלות גם מעשים אלו גם באיכות{{הערה|שם=תנש"א}}.