עריכת הדף "ערב חג הפסח" (פסקה)

==בזמן הגלות==
===בדיקת חמץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}}
אור לארבעה עשר בניסן בודקים את החמץ לאור הנר{{הערה|משנה ראשונה במסכת פסחים.}}, והבדיקה צריכה להיות דווקא בלילה ודווקא לאור הנר, שעמו ניתן לבדוק גם בחורים ובסדקים (לעומת אבוקה שאף שאורה גדול יותר, אדם חושש שתשרוף את הבין ולכן מתקשה לבדוק עמה).

נוהגים קודם הבדיקה לטאטא את הבית ולהניח עשרה פתיתי חמץ קשה שכולם יחד מצטרפים לכזית.

מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אסור לשבת לסעודה ולהתחיל במלאכה עד שיבדוק את הבית מחמץ, ולאחר שמסיים את הבדיקה ואומר את הנוסח, עליו להצניע את החמץ שמשאיר לסעודת הבוקר במקום שלא יגיעו אליו ילדים קטנים ובעלי חיים שעלולים לפורר ולפזר אותו.

מנהג חב"ד, להאריך בבדיקת החמץ{{הערה|אגרות-קודש חלק ב, עמוד שדמ, ובשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}.

===קימה בהשכמה===
בערב חג הפסח יש להקדים ולהשכים לבית הכנסת ואין מאריכים בתפילה, כדי להספיק לגמור את אכילת חמץ מספיק זמן קודם סוף זמן אכילת חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכט סעיף טז.}}.

===תענית בכורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית בכורות]]}}
מנהג ישראל מזמן הגאונים שהבכורים שבכל משפחה מתענים בערב חג הפסח, זכר לנס שנעשה להם בלילה זה כאשר בכורי מצרים מתו והם ניצלו, ואבות לילדים קטנים, משתדלים לצום בעצמם במקום ילדיהם{{הערה|ואם הם עצמם בכורים - יש שכתבו שהאמא תתענה עבור הבן.}}, וכן גם מי שנולד לאחר נפל, או מי שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו - צריך להתענות, אך לא מי שנולד בניתוח קיסרי.

ברוב קהילות ישראל נוהגים לערוך [[סיום מסכת]] מייד אחרי תפילת שחרית ולהפסיק את התענית בסעודה של מצווה, ויש המקפידים לסיים את התענית עד תומה, בהם גם חלק מרבותינו נשיאינו שהיו בעצמם בכורים.

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

===אי אמירת מזמור לתודה===
כיון שאמירת '[[מזמור לתודה]]' (לאחר 'ברוך שאמר') הינה זכר ל[[קרבן תודה]] שהקריבו ב[[בית המקדש]]{{הערה|סידור רש"י שתי"ז. מחזור ויטרי עמוד 62. המנהיג דיני תפילה סימן כא. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים סימן נ"א.}}, ובערב חג הפסח לא הקריבו קרבן זה בבית המקדש היות וקרבן זה בא יחד עם מיני חמץ ונזהרו שלא יבואו לידי מצב שנותר חמץ שלא נשרף, החל מערב פסח ועד לאחר החג אין אומרים מזמור לתודה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכט סעיף יג.}}.

===אכילה===
אסור לאכול מצות בערב פסח מעמוד השחר ואילך, ואיסור זה כולל גם מצות מכונה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף ד.}}, וכולל גם קטנים, החל מהגיל בו הם מבינים את סיפור יציאת מצרים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף י.}} (זאת בנוסף למנהג חב"ד שלא לאכול מצה החל משלושים יום קודם החג).

מבוקר של ערב פסח נוהגים שלא לאכול המינים הנכנסים ב[[חרוסת]], [[מרור]] וחזרת. נוהג זה נמשך עד אחר אכילת הכורך (בחו"ל - עד אכילת הכורך בלילה השני){{הערה|ספר המנהגים עמוד 37.}}.

אסור לאכול חמץ מתחילת שעה החמישית, והוא אסור בהנאה מתחילת שעה השישית. אופן החישוב של שעות אלו הוא שעות זמניות, המשתנות משנה לשנה, ויש לעקוב אחר הזמן המדוייק בלוח השנה.

כשלוש שעות לפני השקיעה, יש להימנע מאכילה מרובה הגורמת לאדם להרגשת שובע, כדי שיאכל את המצה בתיאבון{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תעא סעיף ב.}}.

===ביעור חמץ===
{{ערך מורחב|ביעור חמץ}}

===ביעור מעשרות===
זמן ביעור מעשרות הוא בחג הפסח של השנה הרביעית והשביעית.

אף שבימינו אין הדבר מצוי שאדם מחזיק בביתו פירות וירקות של מעשרות, באם הוא מחזיק בביתו מטבע שעליה מחלל את המעשרות - יש לבער אותה, על ידי שחותך ומבטל אותה.

מצד הדין ניתן לעשות זאת עד לערב [[שביעי של פסח]], אך כדאי לחשוש לדעות המחמירות ולהקדים ולבער כבר בערב החג הראשון.

===איסור מלאכה===
אסור לעסוק במלאכה החל מחצות היום{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תסח סעיף א.}}, והעוסק במלאכה בזמן זה אינו רואה בה סימן ברכה, ואסור לעשות מלאכה אפילו לצורך יום טוב, ואפילו בחינם.

===מצות מצווה===
גדולי החכמים היו משתדלין בעצמן במצות מצוה, ועומדין על עשייתן, ומזרזין את העוסקין בהן, ומסייעין בעריכתן. וכן ראוי לכל אדם לעשות, להיטפל הוא עצמו במצוה, שכן הוא בכל המצות "מצוה בו יותר מבשלוחו"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תס, ג.}}.

ב[[ליובאוויטש]], אחר שריפת החמץ היו הולכים לטבול במקוה, לובשים בגדי יום-טוב, ואופים מצת-מצוה{{הערה|ספר השיחות תש"ג, עמ' 74.}}

הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}.

הרבי בעצמו לא מקפיד להיות נוכח בעת אפיית המצות מצווה עבורו{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד שיב.}}.

===סדר קרבן פסח===
{{ערך מורחב|סדר קרבן פסח}}
כפי שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדה"ז|סידור]], נוהגים לומר לאחר [[תפילת מנחה]] את סדר קרבן פסח, כפי שנעתק מספר 'סדר היום' לרבי מנשה בן מכיר{{הערה|על אף הקושיות שהקשה עליו היעב"ץ בסידורו, כפי שהרבי מתרץ קושיות אלו בהערותיו ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]].}}. הסיבה שאומרים זאת דווקא לאחר קרבן פסח היא מכיון שבזמן הגלות קריאת מעשה הקרבן עולה במקום הקרבתו{{הערה|כפי שנאמר: "ונשלמה פרים - שפתינו".}}, וכפי שבזמן בית המקדש הקרבת קרבן פסח נעשתה לאחרי קרבן התמיד של בין הערביים, כך גם לדורות אמירת סדר קרבן פסח נאמרת לאחר תפילת מנחה, שהיא כנגד תמיד של בין הערביים.

כיון שנוהגים להאריך באמירת סדר קרבן פסח ולאומרו בנחת ובעיון, יש להקדים את זמן תפילת מנחה כדי שלא יצטרכו להזדרז באמירתו{{הערה|על פי דיוק לשון אדמו"ר הזקן בסידור, שיש לקרוא את סדר קרבן פסח 'בזמנו', דהיינו קודם השקיעה.}}, ובדיעבד אם לא הספיק לאומרו קודם השקיעה, ניתן להשלים ולומר עד צאת הכוכבים{{הערה|על פי ביאור הרבי ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] עמוד ד.}}.

===תפילת ערבית===
יש להזדרז ולהתפלל ערבית מיד כשאפשר, כדי שיוכלו לערוך את הסדר מוקדם ככל האפשר, בשביל התינוקות שלא יישנו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תעב, א.}}.