עריכת הדף "ספר הזוהר" (פסקה)

== תרגומי הזוהר ==
הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב יווני (שהייתה מדוברת באותה תקופה בארץ ישראל, דומה מאד לניב בו נכתב ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]) השונה מה[[ארמית]] של ה[[תלמוד הבבלי]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). הפירוש מכונה "זוהר תורה". הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: "במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו".
{{הערה| אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שלח. - בהערה שם שנכתבה ע"י מערכת קה"ת כתוב: "זהר תורה: בין "הסכמות ומכתבי תודה" שבתחלתו נדפס אישור ממזכירו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על קבלת הספר". אמנם אין ללמוד מכך שאדמור"י חב"ד הסכימו עם שיטתו של עורך ה"זהר תורה"; כי כשם שהרבי עודד את האדמור"ים מאשלג להדפיס את ספריהם - למרות שיטתם ודרכם השונה מדרך חב"ד (ראו לקמן) - וכדרכו לעודד כל דבר שבקדושה ושל הפצת פנימיות התורה, כך גם '''אין''' ללמוד מאישור זה על קבלתו של ספר "זהר תורה" כהסכמה '''לשיטת''' עורכו ולדרכו בתורת הקבלה.}}

 
פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש "הסולם" של המקובל והאדמו"ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו.
הרבי כותב אודות פירוש "הסולם": "ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות." {{הערה|אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}} 
(וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה 6).

החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא "מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל על ידי גדולי ישראל בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד - וכן אצל חסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט נחשב למוסמך ביותר.