עריכת הדף "סעודת אחשוורוש" (פסקה)

==חטא ההשתתפות בסעודה==
{{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה". אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: "אמור אתה". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם" אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר. אמר להם: "הם לא עשו אלא לפנים אף [[הקב"ה]] לא עשה עמהן אלא לפנים", והיינו דכתיב (איכה ג, לג): "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ".|מקור=תלמוד בבלי, מסכת מגילה, יב, א.}}

כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}}
אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא ייתכן שעל איסור מאכלות אסורים יתחייבו 'כליה'? מה גם שעל פי דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יב, א וראה גם אסתר רבה פרשה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|מגילה א, ח.}}"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" היו בסעודה מאכלים כשרים כרצון [[מרדכי היהודי]] ולא הוכרחו כלל לאכול באיסור ואכן לשונם של תלמידי ה[[רשב"י]] הוא ש"נהנו" ולא שאכלו איסורים. במדרשים שונים{{הערה|ראה אסתר רבה ז, יח. וראה מגילת סתרים על פרק א פסוק ב.}} מובא כי בשעת הסעודה קלקלו בזנות.

במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}.), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}.

מפרשי המגילה{{הערה|פירוש [[רש"י]] על אסתר, ד, א.}}{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} מבארים כי למרות טענת [[רבי שמעון בר יוחאי]] לתלמידיו כי סיבת הגזירה אינה מספקת, ולטענתו סיבת הגזירה היא משום שהשתחוו לצלם, טענתם לא נשללה והיא קיימת למסקנה, וגם רבי שמעון מודה לתלמדיו, אלא שרק לאחרי שנהנו מסעודת הרשע שוב התגלגל עליהם חטאם הראשון שהשתחוו לצלם. ומבואר על כך{{הערה|1=מנות הלוי שם, ולקוטי שיחות שם. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&st=&pgnum=231&hilite= שיחת פורים תשכ"ב].}}: שתוכן שני החטאים זהה. השתחוו לצלם הוא החטא בהחשבת מציאות נוספת על הקב"ה. גם החטא בהנאה מהסעודה תוכנה הוא ההתפיסה שקיומם של עם ישראל תלוי גם בדרכי הטבע ובמלכי הגויים (עד שראו בהשתתפות בסעודה ערך וכבוד) והעדר ההכרה שגם דרכי הטבע הם בהנהגתו הבלעדית של [[הקב"ה]] רק שמלובש ומוסתר בדרכי הטבע.