עריכת הדף "מבצע נרות שבת קודש" (פסקה)

===מדברי הרבי בנוגע למבצע===
[[קובץ:מבצע נשק.jpg|ממוזער|קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)]]
{{חלונית
|כותרת = פמוט שלישי
|תוכן = מענה [[הרבי]] למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם]] צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: '''כמדובר כ"פ''' [כמה פעמים] '''כדאי להוסיף נר קטן ג''' [שלישי] '''בין ב' הנרות או מצידם'''.

'''אזכיר עה"צ''' [על [[הציון של אדמו"ר הריי"צ|הציון]]] '''שיהא בהצלחה'''
|מקור = ליקוט מענות קודש תשמ"ה
}}

הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=22 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22)] במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או [[עונג שבת]] או [[שלום בית]]. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.}} מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, [[רוחניות|רוחנית]] ו[[גשמיות|גשמית]], כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.}}.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת ה[[שכינה]] בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות{{הערה|ראו גם מכתב הרבי: '''מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?''', אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.}}, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת [[צדקה]] קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו].}}.

יש לעשות את המצווה ב[[שמחה|שמחה ובטוב לבב]], וכאמור בזוהר הקדוש{{הערה|1= בראשית מח, ב.}} בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש{{הערה|ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').}}.

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.}}.

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, '''ח'''לה - כשרות האכילה ושתיה, '''נ'''דה - טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת הנר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=153 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' עמ' 74 (78)]}}
- נרות [[שבת קודש]] ויום טוב.