עריכת הדף "ל"ט אבות מלאכה" (פסקה)

==איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים==
האיסור של התורה לעשות מלאכה היא כפי שנאמר{{הערה|שמות לה, לג}}: {{ציטוטון|לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת}}, כלומר, כל מלאכה בדרך שרגילים לבצע אותה. אך מלאכה שמבצעים אותה בשינוי{{הערה|וכלשון ההלכה: 'כלאחר יד'}}, לא עוברת על איסור בתורה , אך עם זאת, [[חכמים]] עשו חכמים סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי. ב[[מסכת שבת]] {{הערה|צב, א}}מובא דוגמה לכך, שכאשר אדם המוציא חפץ מ[[רשות היחיד]] ל[[רשות הרבים]] בדרך שרגילים לשאתו, עבר על איסור תורה. אך אם אדם מבצע את המלאכה בשינוי, למשל על ידי רגלו או חיקו, עובר רק על איסור חכמים{{הערה|ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל}} 

עוד דגומא לשינוי מלאכה, שאם מבצעים אותה אינם עוברים על איסור מהתורה, היא כאשר שני בני אדם מבצעים מלאכה שכל אחד מהם מסוגל לבצע אותו בלבדו. כפי שנאמר ב[[חומש ויקרא]]{{הערה|ד, כז}}: {{ציטוטון|וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם}}. על פסוק זה נדרש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|צב, ב}}, שעל המילה בַּעֲשֹׂתָהּ הכוונה לעושה את המלאכה כולה, ולא אדם העושה מקצתה, וכאשר שניים עושים יחד את המלאכה, הרי שכל אחד עשה מקצתה.