עריכת הדף "יחודא עילאה ויחודא תתאה" (פסקה)

==מקום ארון אינו מן המידה==
בחסידות מובאת הדוגמא של '[[מקום הארון אינו מן המדה]]' הן ליחודא עילאה והן ליחודא תתאה.

===יחודא עילאה===
בחלק מהמאמרים{{הערה|ראה לדוגמא תרמ"ג עמ' ק.}} מפרשים ש'מקום ארון' הכוונה למקום הארון '''עצמו''' (לנפח שהוא תופס).

לפירוש זה, העובדה שהארון לא תפס מקום הוא משום ש'''הארון'''{{הערה|שבו לוחות הברית, בהם מתגלית האלוקות בגילוי גמור '''בגשמיות העולם'''.}} הוא בחינת יחודא עילאה, ולכן התבטל כל גדר מציאותו ולא תפס מקום. היינו, 'עולם' היא מציאות שמוגדרת ע"י מקום (וזמן), ומכיון שמציאות העולם (במקום הארון) בטילה לאלוקות – לכן גם בגשמיות הוא לא תפס מקום. שתים וחצי האמות של רוחב הארון לא תפסו שום מקום ולא הייתה בהם לא בחינת צפון ולא דרום, אלא היו נקודה אחת בלבד (כי באותן שתים וחצי אמות 'האירה' האלוקות שלמעלה מהעולם בגילוי, ומציאות העולם התבטלה והתכללה באלוקות). {{ערך מורחב|ערך=[[גדר המקום|רוחות העולם]]}}


===יחודא תתאה===
במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמא עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.

עניין זה הוא דוגמא ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו.  הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.