עריכת הדף "טל" (פסקה)

==בתורת החסידות==
טל מסמל בחינה אלוקית ב[[אור הסובב]] שאין ה[[אתערותא דלתתא]] של מעשה התחתונים נוגע בו, בדוגמת הטל הגשמי, שאינו נעצר לעולם ואינו תלוי כלל במעשי האדם. בכך מוסברת בחסידות גם העובדה שירידת הטל הגשמי היא בלילה דווקא, בשעה שבני האדם ישנים, ואין כלל אתערותא דלתתא{{הערה|אור התורה שיר השירים תקיב.}}, ואתערותא דלעילא זו נמשכת דווקא במקום של ענווה וביטול, דוגמת החושך של הלילה{{הערה|אור התורה חיי שרה עמוד 232.}}.

שורשו של הטל הוא מ[[ג' ראשונות דעתיק]]{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי, ובעמודים הסמוכים לו.}}, והוא נמשך לעולם על ידי בחינת ה[[גבורה]], כפי שנרמז בכך שראשי התיבות של ''''אגלי''' טל' הם ''''א'''תה '''ג'''יבור '''ל'''עולם '''י''''{{הערה|ספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק עמוד 190.}}.

האתערותא דלעילא של בחינת 'טל', היא זו שמעוררת את האדם להתעורר ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|כפי שנרמז בכך שהפסוק בשיר השירים מתחיל במילים 'שראשי נמלא טל', ולאחר מכן מבקש הקב"ה מכנסת ישראל 'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי'(אור התורה פרשת תולדות עמוד 1660).}}.

על ידי ההקדמה של יהודי העובד את השם ב'''ל"ט''' מלאכות בששת ימי המעשה, הוא מקבל [[מתנה]] מלמעלה את בחינת 'טלא דנטיף מעתיקא'{{הערה|אור התורה ויקהל ב'קלה.}}.

המשכת בחינת הטל בעולמות, הוא בחינת 'הוי' אחד' (ב[[גימטריא]] 'טל'), שנמשך מהכתר (בחינת א') עד הספירה השמינית, בחינת ה[[יסוד]] (ח'), ואזי הוא בחינת [[אתוון רברבין|ד' רבתי]], שנמשך בפנימיות{{הערה|אור התורה פרשת תולדות עמוד קנח.}}.

===טלא דבדולחא===
טלא דבדולחא, הוא בחינת הלחלוחית דמוחא סתימאה{{הערה|אור התורה שיר השירים תקכב.}}.

בחינה זו היא למעלה מהמזלות, והיא שורש נשמות ישראל{{הערה|אור התורה האזינו א'תרמ.}}.