עריכת הדף "חיים סולובייצ'יק" (פסקה)

===האסיפה בשנת תע"ר===
ב[[שבט]] [[תע"ר]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

בהפסקות שהתקיימו באותה אסיפה, הוא היה נוהג לספר סיפורי צדיקים כדרכו. הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}

בימים שבהם התנהלו אותם אסיפות, שהו הגאונים גדולי הדור במלון מיוחד לשם כך, רבי חיים שהה ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן [[קדושה]] באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערה|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי במהלך האסיפה התעורר דיון אודות לשון [[אדמו"ר הזקן]] באגרת הקודש בין החסידים, ר' [[מענדל חן]] ור' [[אברהם הורנשטיין]] ועוד, ורק ר' חיים זכר את הלשון המדויקת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-UaY_vSxR0bvczdIz1DvPQHTmGNU9l60/view שיחת מליל י"א טבת תש"ז], שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 114, סעיף ד'.}}

באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר [[הסתלקות]]ו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני [[קנאה|מקנא]] ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.