עריכת הדף "חיים מרדכי אייזיק חדקוב" (פסקה)

===תרגום חסידות לגרמנית===
בשנת תרצ"ג, פתחו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי את מבצע תרגום חסידות בגרמנית. הרבי היה אחראי על מבצע זה, אשר לפועל כל הפעולות שפעל וידועות לנו כיום הינם רק הוצאה לאור של חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד"<ref>עוד על המבצע ראה בספרו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן|שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] - [[הרבי בפריז|הרבי בפאריז]].</ref>.

הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' [[מרדכי דובין]]) {{הערה|אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] פרק הרב חדקוב. [[שמואל בוטמן]], הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית}}.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא בתו של ר' מאיר שמריהו שוחט ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]]{{הערה|עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26–29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

בספר [[עטרת זקנים]]{{הערה|תשס"א. פרק ג}}, נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה{{הבהרה}}.

פרשת התקרבותו לחב"ד, התחלת התנהגותו לפי מנהגי חב"ד, לימוד חסידות חב"ד והתקשרות מוחלטת לענייני חב"ד - נותרה מעורפלת בכל המקורות המסקרים את אישיותו, מסיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים, ועד כתבות בהם הוא עצמו מתראיין, הרב גודין והרב מינדל שמספרים עליו, וגם המוסף הרב חדקוב בו נכדיו מוסיפים אי אלו פרטים משפחתיים, אך ההתקרבות לחב"ד נותרה תעלומה מוחלטת. ובתמונות מחתונתו שפורסמו ב"הרב חדקוב" נראה הוא לבוש בצילינדר ומעיל חורף. ועוד שנים רבות בשבתות וימים טובים, לא לבש בגדי שבת חב"דיים.