עריכת הדף "חטא המרגלים" (פסקה)

====מיתת המרגלים====
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.

המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}} (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת הטור והשולחן ערוך שם.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.

אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}.