עריכת הדף "זלמן לייב אסטולין" (פסקה)

===מלחמת העולם השנייה===
זמן קצר לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, בא ר' זלמן בקשרי השידוכין עם מרת רייזל, בת החסיד ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]] מחשובי חסידי ברסלב.

כחצי שנה לאחר חתונתו, גויס ר' זלמן לייב בעל כורחו לצבא האדום, במלחמה כנגד הגרמנים. רעייתו רייזל נותרה לבדה בביתה. במשך כל תקופת שהותו בצבא נזהר מלהתגעל במאכלי טריפה. 

בתום המלחמה, בעודו פצוע ברגלו, הגיע ל[[טשקנט]] שם כבר התאספו הרבה חסידים, פליטי מלחמה. ר' זלמן השתלב בטבעיות בעדת החסידים במקום. עד מהרה החל לעסוק בהרבצת תורה. הוא אסף ילדים שנותרו יתומים מהוריהם, לאחר שנהרגו או נפטרו מהפגזות, רעב וממחלות. כעשרים ילדים יתומים קיבץ סביבו והחל ללמדם. 

במשך חייו נעצר ר' זלמן ועונה קשות.

החל משנת תש"ו ניסו ר' זלמן ובני משפחתו לצאת מרוסיה, יחד עם חסידים רבים נוספים שניסו להבריח את הגבול (בריחה שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), אולם בסופו של דבר השתבשו האירועים ומשפחת אסטולין לא זכתה לצאת את רוסיה. כחלק מניסיון היציאה, מכרו את כל חפצי-הערך שלהם כדי שיהיו להם מזומנים להוצאות הנסיעה. בינתיים נשארנו ב[[רוסיה]] עוד עשרים שנה. ר' זלמן לייב מצא עבודה למחייתו כשומר בבית חרושת, אך למרות זאת, נפשו שחשקה בתורה משכה אותו לבית המדרש. רוב שעות היום עסק בלימוד תורה בהתמדה ובשקידה האופייניים לו, מתוך [[אהבה]] בוערת לתורה.