עריכת הדף "ויברך דוד" (פסקה)

=== תוכן על פי חסידות ===
האריז"ל הורה לתת צדקה בעת אמירת "מושל בכל" שבקטע "ויברך דוד", הרבי מבאר לר' זאב צבי וובר את העניין:<blockquote>'''מ"ש בענין נתינת צדקה לפני התפלה וזמנה בדיוק, הנה המובא בשו"ע סוף סי' צ"ב ומובא בהקדמת רבנו הזקן בסידורו, מיוסד על מרז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי (ב"ב י' ע"א), הרי מלשון רז"ל, והדר מוכח שזהו קודם התחלת התפלה שסתמה היא תפלת י"ח. וכ"מ גם ממה שנסדר דין זה בשו"ע או"ח בין דיני ק"ש ושמ"ע. אבל בסי' האריז"ל (וכ"ה בפע"ח ש"ז פ"ה), כתב שנתינת צדקה זו הוא בויברך דוד באמירת מושל בכל, הובאר ג"כ בפרי מגדים.'''

'''ואפ"ל - ע"פ נגלה - שהקדימו הנתינה לקודם ישתבח, בכדי שלא להפסיק בתפלה משעה שיורד הש"ץ לפני התיבה שהוא לישתבח (טושו"ע ר"ס נג).'''

'''וכיון שעתה יורדים לפני התיבה לפני זה, ותמיהא מילתא להפסיק בינתים, ואפשר יש גם מקום לומר דמיחזי כיוהרא. - יש לתרץ בזה מה שרובא דרובא נוהגים ליתן צדקה לפני התחלת כל התפלה.'''

'''ומובן דהנתינה לצדקה לאחר שמונה עשרה הוא ענין בפ"ע, ואינו הענין דנתינת צדקה לפני התפלה המיוסד על מרז"ל הנ"ל, - אף שכמה מהאחרונים מביאים ב' המנהגים, בחדא מחתא.'''

(אגרות קודש, כרך י"ג, ג'תשי, י"ג אב, תשט"ו)</blockquote>בפלח הרימון מבואר העניין הכללי של "ויברך דוד":<blockquote>'''ואח"כ בויברך דוד אתה הוי' לבדך שהוא בחי' הרגשת ביטול והתכללות האור במאור לגמרי שהוא איך שהוא ואין<ref>'''שהוא ואין''': בד: שאין.</ref> עוד מלבדו ולזה מזכירין אח"כ קי"ס שהוא ג"כ בחי' גילוי דהתכללות האור במאור כנ"ל שנק' בחי' ים כו' ומזה בא אח"כ לבחי' מסי"נ דאחד ועד כנ"ל.'''</blockquote>{{תפילה}}