עריכת הדף "התקשרות" (פסקה)

==דרכי ההתקשרות==
{{להשלים}}
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
{{ציטוט|מירכאות=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
[[חסידים]] המליצו את מאמר ה[[משנה]] על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים {{ציטוטון|ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה}} (תחילת [[מסכת קידושין]]), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת [[דמי מעמד]], קניין שטר - [[כתיבה לרבי]], ובקניין ביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].

===לימוד תורתו של הרבי===
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצמו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של המילה '''אנוכי''' שבתחילת עשרת הדיברות - '''א'''נא '''נ'''פשי '''כ'''תבית '''י'''הבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. [[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 211}}.

עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' עמוד קנג}}. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה ([[פרשת השבוע]] או מועדי השנה){{מקור}}.

===כתיבה לרבי===
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת [[פדיון נפש]], הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.
 
===נסיעה לרבי===
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה ב[[עבודת השם]] בתקופה הקרובה.

===ציור פני הרבי===
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של [[הרבי הריי"צ]], יכול לבצע זאת לאחר התבוננות ב[[תמונה]] בה מצולמת דמותו.

===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך [[הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).

===קיום הוראותיו===
{{להשלים}}

===העלאת זכרונות מרבותינו נשיאינו===
אדמו"ר הריי"צ מפרט ג' פרטים בהעלאת הזכרונות הקדושים מרבותינו נשיאינו:
*מחשבה - לקבוע זמן להזכיר לעצמו ולהעלות במחשבה את רגעי הקודש עם הרבי.
*דיבור - לספר על זכרונות אלו בהתוועדויות.
*מעשה - להעלות אותם על גבי הכתב.

באמצעות העלאת הזכרונות בשלושת הלבושים, מתקשרים עם לבושי המחשבה הדיבור והמעשה של רבותינו נשיאינו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד צח.}}.

===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''[[פסוק אישי|אמירת הפסוק באלוקי נצור]]''' - על פי הסגולה לומר לפני סיום קטע ברכת 'אלוקי נצור' שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}. 
*'''הזכרת הרבי ב[[ברכת המזון]]''' - בעת אמירת סדרת הבקשות הפותחות במילת "הרחמן" בברכה האחרונה שבברכת המזון, ניתן להוסיף איזו בקשה שרוצים הפותחת במילה "הרחמן". בעקבות כך, חסידים נהגו לומר "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 23. וראה [[אגרות קודש]] כרך ט"ו עמוד קפז}}.
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה]] דרב{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.