עריכת הדף "הפרשת חלה" (פסקה)

==שיעורה==
הכמות האמורה בתורה היא "עשירית האיפה" (או: "עישרון"), ובדברי חז"ל היא: קמח בנפח של "מ"ג ביצים וחומש ביצה".

לעניין זיהוי 'ביצה' במידות ימינו, יש דעות שונות בדבר הנפח המדוייק שלה, וכן דעות שונות בקשר לשאלה האם "נתקטנו הביצים" בדורות האחרונים מגודלן שהיה בזמן חז"ל.

לפי ה'חזון איש' (שפסק להחמיר, ש"נתקטנו הביצים" כדעת הנודע ביהודה, החתם סופר והגר"א) השיעור לברכה הוא 2,250 ק"ג. מאידך, הגאון החסיד הרב [[אברהם חיים נאה]], בספרו 'שיעורי תורה', פסק כמנהג הספרדים ומנהג ירושלים להפריש בברכה מ-1,666 ק"ג. וכך נפוץ בדרך כלל גם בין [[חסידי חב"ד]] כיום.

למרות שרבותינו נשיאינו סמכו, בדרך כלל, על פסיקותיו ועל שיעוריו של הרב נאה, בנידון זה סמכו רבותינו על המידה שעליה סמכו קהילות האשכנזים בחו"ל מדורי דורות להפריש בברכה, היא דעת רבינו יעקב וייל שהובאה בדברי הפוסקים, בשיעור 1,230 ק"ג – שלוש ליטרות (פונט) רוסיות.

וכן כתב כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שו"ת יו"ד סו"ס רכג. ולמרות שהגרא"ח פקפק באמינות תשובה זו, כבר ענו על כך, ראה ב'קיצור הלכות' שם עמ' טו.}}: "וידוע דשיעור חלה, ערך ג' ליטרא אצלנו". וכן הדפיס הרבי בסידורי תהלת ה'. וכן היה מורה ובא הגאון החסיד רבי [[זלמן שמעון דבורקין]] ז"ל, ה'מרא דאתרא' בשכונת הרבי, הלכה למעשה. שיקול נוסף להקטנת השיעור שבו מדד הרב נאה הוא מכיון שבדורנו נתברר, שמשקל המטבע 'דרהם' המקורי שמדד בו הרמב"ם את השיעורים, היה קטן מן ה'דרהם' הטורקי שמדד בו הרב נאה את שיעורי הרמב"ם (והוכיח מזה כמנהג הספרדים), וזה מצדיק לכאורה את הקטנת המידות והשיעורים שנמדדו לפי דעתו{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5102&CategoryID=1182 חב"ד - התקשרות]}}.