עריכת הדף "היתר עיסקא" (פסקה)

==== "היתר עיסקא" ====

===== הרווח =====
היתר עיסקא ענינו הוא, שחצי הוא הלוואה וחצי הוא פיקדון (כנ"ל).

החילוק בין פיקדון להלוואה ברוחניות היא: 

פיקדון - הוא בחינת [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]]. והלוואה - בחינת [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]].

העיסקה ותוספת אורות שייך רק ב[[סדר השתלשלות]] בבחינת [[אור הממלא כל עלמין|ממלא]] (חלק הפיקדון), אבל בבחינת [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] (חלק ההלוואה) לא שייך הענין של עסק ורווח כביכול להקדוש ברוך הוא כי הוא שלימות הכל.

===== ההפסד =====
בההפסד, חצי ההפסד הוא על הנותן (חצי של ההלוואה - [[סובב כל עלמין|סובב]]), וחצי על המקבל (החצי של הפיקדון - [[ממלא כל עלמין|ממלא]]).
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עבודה צורך גבוה]]}}
וענינו הוא, שמצד [[אור הסובב כל עלמין|אור אין סוף הסובב כל עלמין]], לא שייך ולא נוגע לו מעשה התחתונים. כשהאדם עושה [[עבירה]], כל האחריות וההפסד היא עליו, מדרגות העליונות של ה[[נשמה]] שלו מסתלקים, אבל בעצמות אור אין סוף הענין לא נוגע.

אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי").

ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת פט, ב.</ref> שהקב"ה אמר ל[[יצחק אבינו]] "בניך חטאו לי", אמר יצחק להקב"ה: רבונו של עולם, וכי בני הם ולא בניך?! הרי ב[[מעמד הר סיני]] הקדימו לפניך "נעשה" ל"נשמע" קראת לבני ישראל "'''בני''' בכורי ישראל"<ref>שמות ד, כב.</ref> ועכשיו שחטאו בני הם ולא בניך?!

ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. 

ואם תמצא לומר כי כולם, כל שתים עשרה השנים ומחצה שנותרו יהיו עלי, הרי הקרבתי את עצמי לפניך, וראוי שתמחול להם בזכותי.

===== היתר עיסקא =====
וכדי שלא יהיה העניין של ריבית, (הנותן -) הקדוש ברוך הוא לוקח רק שליש מהרווח.

שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: 

מובא במדרש<ref>ויק"ר ספכ"ד. וראה פי' מ"כ שם.</ref> משל למלך שעשו לו בני המדינה שלושה עטרות, מה עשה המלך, נטל עטרה אחת ונתן בראשו ושנים בראש בניו, כך בכל יום ויום ה([[מלאכים]] ה)עליונים מכתירים להקב"ה בשלושה קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של [[בני ישראל|ישראל]]. 

השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]<ref>ראה גם באריכות ד"ה אם כסף תלוה תשכ"ז, ד"ה טעמה תש"ח. (וראה ד"ה [https://abc770.org/article_node_5954/#_ftn3 קדושים תהיו תשמ"א]).</ref>. 

(שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]]<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=146 ד"ה אם כסף תלוה תרס"ה].</ref>.