עריכת הדף "ההתנגדות לתורת החסידות" (פסקה)

===חרם החסידים על המתנגדים===
המצב בו החסידים נרדפים, כתוצאה מהסתה בלתי פוסקת של ראשי המתנגדים, גרם לתלמידי [[הרב המגיד|המגיד ממזריטש]] לנסוע לרבם ב[[מזריטש]] להחליט על צעדיהם הבאים.

בין התלמידים שהגיעו היה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] ב[[פינסק]], והתחיל לסבול מהצקות המתנגדים בשל היותו תלמיד הרב המגיד. בשל המצב בעירו עזב גם הוא את פינסק ונסע למזריטש, וכשעזב את פינסק מינו המתנגדים רב אחר במקומו. אותו רב חשש שרבי לוי יצחק יחזור וידרוש את הרבנות חזרה אליו, אז התחיל להציק למשפחתו כדי שיעזבו לחלוטין את העיר. בני משפחתו שלחו לרבי לוי יצחק מכתב בו הם מספרים על ההצקות מהרב החדש, ורבי לוי יצחק הראה את המכתב לחבריו החסידים.

ב[[סעודת שבת]] הראו התלמידים את המכתב לרב המגיד, במטרה לשמוע עצה, אך הוא התעלם ולא הגיב. ב[[מוצאי שבת]] ישבו תשעה תלמידים להחליט בעצמם מה לעשות, והחליטו להפוך את החרם שעשה הגר"א, ולהטיל את החרם על המתנגדים, ובפרט על הרב החדש בפינסק. את [[אדמו"ר הזקן]] לא שיתפו בחרם, כיוון שחששו שיסרב להשתתף בעקבות ההתעלמות מצד הרב המגיד.

כיוון שהיו רק תשעה והיה חסר אחד ל[[מניין]] להטלת החרם, החליטו לשאול אותו מה צריך לעשות על פי דין תורה לאנשים המטילים חרם שלא כדין. כשענה להם שהדין הוא להפוך את החרם עליהם, דרשו ממנו להשתתף בהטלת החרם כנדרש.

בלילה נכנס הרב המגיד לחדר בו ישנו התלמידים, וכשהתעוררו{{הערה|הרב המגיד נכנס לחדר עם נר, וכשהתקרב למיטת רבי לוי יצחק התבונן בו ואמר שהוא יהיה רב גדול. לשמע קולו התעוררו התלמידים}}{{הערה|אדמו"ר הזקן לא ישן, כיוון שחשש מתגובת הרב המגיד על החרם שהטילו. כשנכנס הרב המגיד עשה עצמו ישן, וכשהתעוררו התלמידים עשה עצמו כאילו התעורר גם עכשיו}} שאל מה עשו לפני שהלכו לישון. כשסיפרו לו על היפוך החרם אמר להם שבמעשה זה הפסידו את ה'ראש' שלהם{{הערה|'ראש' הכוונה במובן של 'רבי' - "ראש בני ישראל". באותה שנה, ביום [[י"ט כסלו]] ([[תקל"ג]]), {{מונחון|נסתלק|נפטר}} הרב המגיד.}}, אך הרוויחו שבכל מחלוקת בין החסידים למתנגדים 'יד החסידים תהא על העליונה'.