עריכת הדף "הגהת סת"ם" (פסקה)

==התפתחות בדיקות המחשב==
בשיחת י' שבט תשל"ד הכריז הרבי על מבצע מזוזה. מיד עם תחילת המבצע התברר המצב המבהיל של הסת"ם אצל אחינו בני ישראל – הן אצל יהודים פשוטים והן אצל החרדים והמהדרים ביותר. פתאום בבת אחת התברר שיש צורך בכתיבת ובדיקת מליוני מזוזות, התעורר בדחיפות צורך בסופרים רבים, ובבודקים רבים.
אחד הרעיונות לשפר וליעל את מהירות הבדיקה ואמינותה{{הערה|בבדיקה המסורתית הרגילה ישנו קושי גדול לאתר בטקסט מילים/ אותיות חסרות/ מיותרות, מכיון שמוח הבודק הרגיל בטקסט נוטה "להשלים" את החסר, משא"כ דיבוקים/ הפסקים/ שינוי צורה – קולטת העין מיד וללא קושי.}} הועלה כעבור זמן קצר בלבד{{הערה|במאמר "בדיקת סת"ם בתנאי זמננו" בקובץ תורה ומדע כרך ו', תשל"ו, עמודים 31-36. הדברים נכתבו ע"י הרב יוסף שמחה גינזבורג בשנת תשל"ו, המבוססים על הרצאה שנתן בכנס אנשי מדע שומרי תורה ב'בר אילן' בשלהי תשל"ה.}} - בשנת תשל"ה (1935), ע"י הפרופ' זאב לב, "לבנות תכנית לבדיקת מזוזה (כמובן בכמויות גדולות, ומסוג אחיד) במחשב, יש לנסות זאת, ולברר את הצד ההלכתי של הרעיון". אך בתקופה הנדונה היו עדיין המחשבים בחיתוליהם, וגם התוכנות ואמצעי הסריקה היו מגושמים ומסורבלים, והרעיון לא היה מעשי כלל.

בסופו של דבר מי שהרים את הכפפה היו שני יהודים{{הערה|הרב דוד לייב גרינפלד והרב שמואל גרנטשטיין (אינם חסידי חב"ד).}} שבעקבות קריאת הרבי יסדו בתשל"ו בניו יורק את "וועד משמרת סת"ם" – ששם לעצמו מטרה לעורר את הציבור '''החרדי''' לבדיקת תפילין ומזוזות. פיתוח התוכנה בפועל החל רק בתשמ"ה ונמשך לערך שנתיים{{הערה|גליון "הקולמוס" אייר תשמ"ה (עתון פרסומי של משמרת סת"ם, גליון 1, ושם פרטים נוספים רבים.}}.