עריכת הדף "בין השמשות" (פסקה)

==עניינו בחסידות==
בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר [[ימין ושמאל]], מעלה ומטה, [[חול ושבת]]{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}.

===מחבר ימין ושמאל===
בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם [[אהבה ויראה]]{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל ד[[יצחק]] הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק ([[יראה]]) ב[[אברהם]] ([[חסד]]).

===מחבר מעלה ומטה===
על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גלוי [[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|העמוד]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).

===מחבר חול וקודש===
שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:

'''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] ש[[בהר נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.

'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הידבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהילים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]