עריכת הדף "ביטול המועדים לעתיד לבוא" (פסקה)

===בנגלה===
אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה ש[[נצחיות התורה|התורה היא נצחית]] ו[[מצוות]]יה לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=המועדים+בטלים&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.

אחרים פירשו זאת באופנים שונים{{הערה|1=לחלקם מציין [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5324.htm חלק יד עמוד תקלז.].}}:
* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]]{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של [[פורים]] ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.
* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה ל[[מלאכים]] שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.
* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עלולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא]]יהם, בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת [[הרשב"א]] ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.
* רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על [[חנוכה]] ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=חנוכה&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}.
* עוד פירש, שביטול המועדים אינו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר [[יציאת מצרים]], ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים נקבעו לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - ולכן סיבת מועדים אלו לא תתבטל.
* בדומה לכך היא דעת רבי [[שלמה אלקבץ]] - שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם [[פורים]] ויום הכיפורים שהם נעלים יותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=המועדים+בטלים&pgnum=404 מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה].}}.
* וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח, עקב הצרה הגדולה שהייתה בו. וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בוודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח{{הערה|1=שו"ת הרדב"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= ח"ב סי' תרסו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=פורים&pgnum=285&hilite=f6cdf263-1976-49f2-972d-640ddaa8887c סי' תתכח].}}.