עריכת הדף "אתכפיא" (פסקה)

==אתכפיא בעבודת הצדיק==
גם אצל ה[[צדיק]], שבמדריגתו הוא גבוה מהבינוני, מאחר שאין לו יצר הרע כלל, שייך להגיע למעלת הבינוני - לעבודת האתכפייא - אבל רק אם עובד את ה' במסירות נפש, תוך כדי התגברות על הקשיים העומדים בדרכו - הקשיים שביחס למדריגתו, תוך כדי אתכפיא של מציאותו, גם מציאותו הרוחנית{{הערה|אודות אדמו"ר הריי"צ מסופר שלאחר שחרורו מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|המאסר שלו]] שהה זמן מסויים ב[[וורשה]] ואחד החסידים ששימש אותו הכניס יום אחד לחדרו כוס תה עם חלב והניח על השולחן, אך כעבור שעה ראה שהרבי עדיין לא שתה ושאל את הרבי מדוע לא שתה, והרי הכוס התקררה, השיב לו הרבי שאין בכך כלום, והרי זו אתכפיא. כשהחסיד שאל מדוע יש בזה צורך והרי האתכפיא נצרכת לאנשים פשוטים דווקא, השיב לו הרבי: "אחד צריך ואחד רוצה".}}.

הקשיים העומדים בדרכו של הצדיק שיוכל לבוא למעלת הבינוני, הם בארבעה ענינים:

א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע.

וכמו שכתוב: "שבע יפול [[צדיק]] וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר.

ב) הקשיים שיש לו במלחמתו נגד כללות הרע שבעולם.

ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים, הגורמים בזה לירידה לרבם, כמו שנאמר ל[[משה רבינו]]: "לך רד כי שחת עמך", כי עקב ההשחתה של ישראל בחטא העגל נגרמה ירידה (רוחנית) למשה רבינו.

ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם.

ד) והוא העיקר; שעבודת ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם.

וכאשר מתגבר ב[[מסירות נפש]] על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - עובד אלקים.