עריכת הדף "אתב"ש" (פסקה)

==בתורת החסידות==
צופן א"ת ב"ש מובא במספר מקומות בתורת החסידות, כך לדוגמה מבואר הרמז שקיום "מצוה" ממשיך את האלוקות של שם הוי', והדבר רמוז בשם המצוה עצמה, שהאותיות מ"צ מתחלפות באתב"ש בשם י"ה, ויחד עם סיום המילה "(מצ)וה" - נוצר שם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2101000057 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט, ל], [https://chabadlibrary.org/books/2201340101 שערי אורה שער החנוכה נ, א], [https://chabadlibrary.org/books/1900640231 מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים שכג], ועוד.}}.

דוגמא נוספת{{הערה|הובאה גם ברש"י על פרשת נשא ז, כ: "גִּימַטְרִיָּא שֶׁל קְטֹרֶת – תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲלִיף קוֹ"ף בְּדָלֶ"ת עַל יְדֵי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק" (ומקורו בבמדבר רבה יג טז).}} היא ה[[גימטריא]] של [[קטרת]] כ[[תרי"ג]] בתנאי שהקו"ף מתחלפת בדל"ת בצופן אתב"ש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017114 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"ב].}}.

על המשמעות של צורת הצופן מבואר בכתבי אדמו"ר הצמח צדק שהם דוגמת 'אחור וקדם צרתני', שאפשר להשיג רק את י"א האותיות ה'חיצוניות', ולא את הפנימיות שלהם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300587 יהל אור לתהלים קלט].}}, ואצל חסידים מבואר, שהוא דוגמת [[נעוץ סופן בתחילתן]], שדווקא הסוף מחובר עם ההתחלה, שהאות הראשונה רומזת לאותה האחרונה וכן להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5102020066 תולדות אברהם חיים פרק שביעי], ושם, שדווקא תיבת 'מות' בצופן אתב"ש היא שם יפ"א, שעל ידו חיים וקיימים כל העולמות, שהוא ראשי תיבות "'''פ'''ותח '''א'''ת '''י'''דך", ובגימטריא מלאך. וכן 'צדקה' באתב"ש היא גם 'צדקה' (מהסוף להתחלה).}}.