עריכת הדף "אושפיזין" (פסקה)

== היום והאורחים והקשר ביניהם{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140591/jewish/page.htm קונטרס מעייני הישועה - פעולת האושפיזין].}} ==
===ביום הראשון===
ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]].

הנקודה המשותפת בין אברהם אבינו לבעל שם טוב היא: הפצת האור האלוקי.

אברהם אבינו הלך ופרסם את שמו הגדול של הקב"ה בכל העולם. ומגייר את המון העם להכניסם תחת כנפי השכינה. גם הבעל שם טוב עורר את אור היהדות בנקודות נמוכות ורחוקות והפיץ את אור החסידות בעולם.

===ביום השני===
ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]].

הנקודה המשותפת בין יצחק אבינו למגיד ממזריטש היא: עובדת היות שניהם במקום אחד ללא נדידה כלל.

יצחק אבינו לא יצא מארץ ישראל, וכמוהו הרב המגיד לא עזב את מקומו ונסע למקום אחר, אלא תלמידיו באו אליו לשמוע את דברי תורתו. כוחם היה בזה שלמרות שלא יצאו ממקומם, הם הצליחו לפעול חוץ למקומם עניינים קדושים.

===ביום השלישי===
ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]].

הנקודה המשותפת בין יעקב אבינו לאדמו"ר הזקן היא: תורה.

על יעקב אבינו מסופר בתורה שהיה "יושב אהלים" אהלי שם ועבר ולמד תורה. אדמו"ר הצמח צדק ביאר ש"אהלי שם" הכוונה לתורה שבכתב, ו"אהלי עבר" הכוונה לתורה שבעל פה. אדמו"ר הזקן נקרא בפי כל "בעל התניא והשולחן ערוך", כמרומז בשמו "שניאור" שני אורות, האור בתורת הנגלה - השולחן ערוך והאור של תורת הנסתר הפנימית - התניא.

===ביום הרביעי===
ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]].

הנקודה המשותפת בין משה רבנו ואדמו"ר האמצעי גם היא: תורה. 

משה רבנו מסר את נפשו על התורה והיא נקראת על שמו. משה רבנו לימד את כלל ישראל את המצוות שנאמרו בסיני, גם את התורה שבעל פה שאין לה סוף. האדמו"ר האמצעי זכה לבאר ולהרחיב את תורת החסידות שהייתה אז בנקודות כלליות בלבד, והרחיבה עד להבנה והשגה.

===ביום החמישי===
ביום החמישי - [[אהרן הכהן]], רבי מנחם מענדל [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הנקודה המשותפת בין אהרן הכהן לאדמו"ר הצמח צדק היא: אהבת ישראל ואחדות ישראל.

אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אהרן הכהן מסר את נפשו למען השכנת שלום בין יהודים מצויין במידה זו של השלום. אדמו"ר הצמח צדק היה זה שהצליח להסיר את המחלוקות בעולם היהודי, והביא למצב של שיתוף פעולה בין כל החוגים בישראל.

===ביום השישי===
ביום השישי - [[יוסף הצדיק|יוסף]] הצדיק ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]].

הנקודה המשותפת בין יוסף הצדיק ואדמו"ר המהר"ש היא: הרחבה והתנשאות.

אצל יוסף מצינו שיצא מבית האסורים למלוכה. אפילו שהיה במצב נחות עלה משם לגדולה בבת אחת ונעשה מלך. אדמו"ר המהר"ש חידש שאפילו בגלות כשנמצאים במצב שפל, צריכה להיות ההנהגה באופן של "[[לכתחילה אריבער]]", כלומר מלכתחילה לבחור בדרך העליונה. והוא עצמו היה דוגמא לכך, שכאשר היה עומד על הפרק נושא שנוגע לני ישראל אצל הממשלה, היתה הנהגתו בתוקף ובלי פשרות.

===ביום השביעי===
ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]].

הנקודה המשותפת בין דוד המלך לאדמו"ר הרש"ב היא: המלכות והכתר.

דוד המלך הוא זה שהקב"ה הבטיח לו שלא תיפסק המלכות מזרעו, וגם המלך המשיח הוא מבית דוד. אדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] שתלמידה הם "חיילי בית דוד". הוא הטיל עליהם את השליחות לצאת למלחמת בית דוד, להביא בכוחם ובמעשיהם את משיח צדקנו ולהלחם עם המתנגדים לכך.