עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ה" (פסקה)

==חלוקת האיגרת לפרקים==
* את האגרת חילק [[אדמו"ר הזקן]] לשבעה פרקים{{הערה|ויש לומר הטעם לאריכות הגדולה כאן, שעניין הההשגחה הפרטית המבואר באגרת זו הוא הוא יסוד שיטת הבעש"ט ויסוד כל תורת החסידות. הדבר מקבל ביטוי גם בחלוקה לשיעורים היומיים שנעשתה ע"י אדמו"ר הריי"ץ ב[[לוח היום יום]]: בכל התניא שני המקומות היחידים בהם משתווים [[שיעורים יומיים#תניא|שיעורי השנה הפשוטה]] והמעוברת (למעט סיום התניא) הם אלו המבארים את שיטת הבעש"ט בעניין [[השגחה פרטית]].}}:

'''א'.''' להבנת התלבשות השכינה בקליפות יש להקדים ולהסביר את מאמר רז"ל "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
* כל הנבראים הרוחניים והגשמיים נבראו על ידי "דבר ה" (עשר המאמרות שבהם נברא העולם).
* דבר ה (השכינה) לא רק בורא את הנבראים אלא '''יורד ומתלבש''' בהם - ואפילו '''בגשמיים'''.
: ומתלבש לא רק בארץ הקודש אלא '''יורד בגלות''' לחיות אפילו הנבראים שבחו"ל.
: ומשגלו ישראל '''ירד עוד (שאז היא גלות שלימה''': שהסטרא אחרא לא רק יונקת מהארה מהאחוריים אלא נאחזת בפנימיות השכינה).

'''ב'.''' מוסיף, שלמרות שהשכינה מחיה ישירות את הנבראים שבכל העולמות, '''ההתגלות''' שלה שונה: בכל עולם בהתאם לצמצומים ומסכים שבו.

'''ג'.''' עיקר המשכת הדיבור האלוקי (ספירת המלכות, השכינה) הוא ע"י '''דיבור''' האדם (שהוא בחינת ה'מלכות' שבו).

'''ד'.''' כוונת גלות השכינה בקליפות (וישראל בגויים, שהתבאר לעיל בסוף הפרק הראשון) היא בכדי לבררם ולבטלם.

'''ה'.''' המסקנה מכל האמור (מתחילת האגרת עד כאן): מכיוון שעיקר גלות השכינה היא כשגוי מפריע לתפילה '''בדיבורו''', אומר הבעש"ט שדיבורו '''הוא שכינה''', ושרתה בפי אדם זה כדי שאחזק עצמי לעבודה ובפרט אם הוא נכרי.

'''ו'.''' לאחר שהובהר עניין השראת השכינה בקליפות על פי '''תורת הבעש"ט''', חוזר הרבי להראות שכמה '''מאמרי רז"ל''' ואפילו '''פסוקים''' לא ניתנים להבנה בלי תורת הבעש"ט.

ונמצא, '''שדברי רז"ל ופשט התורה''' הם הם הראיה שאכן השכינה מתלבשת בקליפות '''ואפילו בגוי''' עובד עבודה זרה.

'''ז'.''' אדמו"ר הזקן מציע למתנגדים לשלוח נציג עם כל קושיותיהם, לו יסביר הרבי הכל.