עריכת הדף "אברהם ישעיהו קרליץ" (פסקה)

===יחס מהרבי===
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.

במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.

בעיתון "שערים"{{הערה|כ' סיוון תשכ"ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב"ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו"א "לפי הוראת רבם האדמו"ר שליט"א"{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.
(אך הרה"ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב"ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך).

בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.

כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט"ז (תורת מנחם, חלק טז, עמ' 159-158[ סעיף לח]) שבה הרבי הסכים עם דברי ר' [[רפאל נחמן כהן]] בהתוועדות שגדול מסוים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש).