עריכת הדף "יין" (פסקה)

===פעולתם ב"כיבוס" המצוות===
{{הערה|שם=תו"ח|בהבא לקמן ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.}}אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית '''יותר''', וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"{{הערה|דעת ר' אבהו בברכות לד.}}. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"{{הערה|בראשית מט יא.}}. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש{{הערה|ע פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים '''נעלים''' של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.}}.

'''שמחה של מצווה'''{{הערה|בהקדמת המרירות על הריחוק, כדלעייל.}} מכבסת ומנקה את "לבושי" האדם - המצוות{{הערה|לקו"א פרק ה', שהן מקיפות על האדם, בשונה מהתורה שנקלטת אצלו בפנימיות.}}, וממשיכה מלמעלה ריבוי גילוי עונג אלוקי '''המתלבש באופן פרטי''' במצוות – עבודת הצדיקים.

אבל '''המרירות''' העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה '''בלתי מוגבלת''' (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה).