עריכת הדף "תלמוד שטיינזלץ" (פסקה)

==הפולמוס==
{{לעריכה|פסקה=כן|פרשנות כתובה כעובדה}}
אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד [[חב"ד]], לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד מבואר על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.

אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את [[העדה החרדית]] לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי [[העדה החרדית]] ואמרו: {{ציטוטון|אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!}}. בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.

הטענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית תפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הסוגיות הקשות שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה, וכן אין הספר (במהדורה מסוימת) שומר על צורת הדף.
 
התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה {{הערה|יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.}}

בשנת [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד".

לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בביאור התלמוד, רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב [[שמואל וואזנר]].

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "[[עוז והדר]]", שכולם בסגנונות שונים משל הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו הטענות הישנות על הפרויקט של הרב שטיינזלץ.