עריכת הדף "תיקון ליל שבועות" (פסקה)

==דינים ומנהגים==
את אמירת התיקון ניתן להתחיל כבר בתחילת הלילה, ולהמשיך לאחר הסעודה, וכן נהג [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ט, עמוד 328.}}.

בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}.

יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}.

גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא ב[[תורה שבעל פה]].

באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות ב[[מקווה טהרה]], ולאחר מכן לא מתפללים [[שחרית]] אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.

מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך [[ברכות השחר]], אלא אם כן נרדם.

בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]] ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}.