עריכת הדף "שמעון פרס" (פסקה)

===ב[[צה"ל|שירות הבטחון]]===
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".

בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.

פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.

בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת צרפת וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').

הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת צרפת על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל.

בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] וצרפת והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.

בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.

על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד היישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].