עריכת הדף "שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)" (פסקה)

===שכונת לוי יצחק ב'===
[[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים הנבנים של שכונת לוי יצחק ב' ב[[כפר חב"ד]] מאחורי [[770 כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק משכונת לוי יצחק ב', באמצע התמונה ניתן לראות את [[770 כפר חב"ד]] ואת הפארק שהוקם סביבו]]
שכונת לוי יצחק א' נבנתה בעקבות הביקוש ההולך וגובר של משפחות [[אנ"ש]] לגור בכפר, אך גם לאחר שנבנתה המשיכו זרימת בקשות למגורים בכפר מצד מאות משפחות, אך כל המבנים בשכונת לוי יצחק הוותיקה כבר יושבו ולא היה מקום אחר לבניית עוד בתי מגורים. לכן בשנת [[תשס"ב]] הודיע [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[בנימין ליפשיץ]] על בניית שני שכונות חדשות בכפר, אחת תבנה בשיטת "בנה ביתך", והשנייה תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה. שכונת בנה ביתך נבנתה בחלק הצפוני ביותר של כפר חב"ד, ושכונת לוי יצחק החדשה נבנתה בצדו האחורי של [[770 כפר חב"ד|770]]. 

שכונת לוי יצחק החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב', מיקומה של השכונה החדשה נקבע לשטח שמאחורי [[770 בכפר חב"ד]]. השלב הראשון של בניית השכונה החדשה היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות{{הערה|כ4 מש' בכל מבנה}}, חברת הבנייה שעליה הוטל לבנות את השכונה הייתה חברת דניה סיבוס, והבנק שאיתו נחתמו הסכמי המשכנתאות הוא בנק אדנים. ובכדי להקל על תושביה החדשים של השכונה בתשלום המשכנתאות נתן בנק ישראל אישור חריג לפתיחה זמנית של סניף של בנק אדנים ב[[כפר חב"ד]].

כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק תוכננה יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של [[בית הכנסת ברודצקי]] בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא ב[[מוסקבה]]. היוזמים היו הרבנים הרב [[משה אסמן]] רב [[בית הכנסת ברודצקי]] ורב העיר [[קייב]], והשליח הרב [[יצחק קוגן]] רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה.

המיקום שנבחר לשכונת לוי יצחק ב' היה בצד שמאלי-אחורי של [[בית אגו"ח]] המקום שבו לפי השרטוטים אמור להבנות [[הארמון למלך המשיח]]. הדבר עורר פולמוס ומחאות נמרצות כמעט בכל רחבי [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10310 השכונה מחכה לארמון - COL]}}. הפולמוס נגמר לבסוף לאחר ש[[ועד כפר חב"ד]] ועסקנים העמידו את כל המוחאים על טעותם, בשרטוט אכן נתן לראות שהארמון משורטט בשטח שעליו תבנה השכונה החדשה, אך במציאות שרטוט זה היה טעות, והמיקום שבחר הרבי לבנות את הארמון הוא בכלל בצדו הימני של [[בית אגו"ח]], ולא בצדו השמאלי שחלק ממנו אכן יועד לשכונת לוי יצחק החדשה.

בחודש [[חשוון]] [[תשס"ה]] התכנסה ישיבה של ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על התקציב הבנייה של שכונת לוי יצחק ב', התוצאות היו ברובם לטובת תושבי [[כפר חב"ד]]. בחודש [[אייר]] של שנת [[תשס"ה]] נערך מעמד [[אבן הפינה]] לשכונה החדשה במעמד המד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר הועד ר' [[בנימין ליפשיץ]], שר השיכון והבינוי, ועוש שרים ואנשי ציבור. חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, ב[[חודש אלול]] [[תשס"ה]] הבית הראשון של שכונת לוי יצחק ב' נבנה ועמד על תילו.

ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ז]] נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה [[התוועדות]] קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] דאז הרב [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[שמעון רבינוביץ']] שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד.

עד שנת [[תשס"ח]] לא היו כבישים סלולים בשכונות לוי יצחוק ב' ובנה ביתך, אלא כל דרכי הגישה אליהם ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת [[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ח]] נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב' ושכונת בנה ביתך{{הערה|[https://col.org.il/news/37484 'פסח ללא אבק' - COL]}}. 

במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב[[770 בכפר חב"ד]], ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל-770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ-45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ-200 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. השכונה ממוקמת בסמוך לכניסה הראשית לכפר כך שהנכנסים לכפר מכניסה זו רואים מיד (אחרי שרואים מבני בית הספר למלאכה) את מבני השכונה.