עריכת הדף "שושנת יעקב (פיוט)" (פסקה)

==ביאור הפיוט==
הפיוט מיוסד על לשונות הלקוחים מדברי הנביאים והכתובים בכלל, ובדגש על מגילת אסתר, ובנוסף, רמוזים בו ענינים רבים הן על פי נגלה והן על פי פנימיות התורה, כפי שהתבאר בשיחות הרבי.

להלן תמצית של ביאורים על לשון הפיוט:
*'''שושנת יעקב''' – עם ישראל, שנמשלו לשושנה{{הערה|שיר השירים ב, ב, ושם נסמן.}}, ומכונים בפיוט דווקא בלשון זו היות שהיא 'לשון נופל על לשון' של העיר שושן, בה אירע סיפור המגילה{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח, ערך שושנה. לקוטי לוי יצחק בראשית עמוד IV.}}.
*'''צהלה ושמחה''' – לשון נופל על לשון המגילה, 'והעיר שושן צהלה ושמחה'{{הערה|מגילת אסתר ח, טו.}}.
*'''בראותם יחד'''
*'''תכלת מרדכי''' – מבוסס על לשון הפסוק "'''ומרדכי''' יצא מלפני המלך בלבוש מלכות '''תכלת''' וחור", והדגש על תכלת דווקא, שמעורר ומזרז קיום המצוות{{הערה|זוהר חלק ב, קנב, ב.}}.
*'''לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ''' - מבוסס על לשון הפסוק{{הערה|ישעיהו מט, כג.}}: "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי".
*'''ארור המן . . ברוך מרדכי''' – על פי לשון רבא{{הערה|במסכ מגילה ז, ב.}}.
*'''מרדכי היהודי''' – מבוסס על לשון הפסוק{{הערה|מגילת אסתר ב, ה.}}.
*'''אסתר בעדי''' – בלשון הפיוט בהרבה מהנוסחים מופיע 'מגינה בעדי'.
*'''ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים''' – במשפט זה ישנם נוסחאות רבות, וב[[ספר המנהגים]] בהערה מופיע שהטעם לכך הוא ככל הנראה מפנת יראת הצנזורה, ששינו את הלשון מ'עובדי גילולים' ל'רשעים'.
*'''חרבונה זכור לטוב''' – הנוסח הוא חרבונה בה' ולא בא'{{הערה|במגילה מופיע בא' – פרק א' פסוק ט'.}}, כיון שחרבונא הוא מלשון חורבן, וובה' הוא לשון בנין – 'חור בונה'{{הערה|החיוב לומר זאת מופיע בירושלמי מגילה ג, ז. טור ושולחן ערוך תרצ, טז.}}.